מומחים בעלי שם ומוסדות מחקריים רבים ברחבי העולם, מנסים להשקיע זמן ומשאבים על מנת למפות בצורה המדויקת ביותר את הקשר בין שתלי סיליקון בשד ובין הופעת סוגים מסוימים של סרטנים. לימפומה אנלפלסטית של התאים הגדולים ( ALCL ) מסוג שאיננו הודג'קין , הינה אחד מסוגי הסרטן היותר אגרסיביים המוכרים לעולם הרפואה. סרטן אשר עלול להופיע בכבד, בעצמות ברקמות רכות, בקשרי לימפה ודורש התערבות כימותראפית בשלב מוקדם ככל שניתן. סרטן ALCL מופיע לעיתים גם ברקמה צלקתית באזורי שתלים, מה שמעורר את הצורך להעמיק את הברור בקרב מושתלות שד. לכולם יש אינטרס להוציא פרסום בנושא, במיוחד למנתחים הפלסטיים שרוצים להוכיח את בטיחות התהליך ולכן מכניסים פרסום בגוגל או בכל מקור מידע אחר.
ניתוחי שד נמצאים בשימוש החל מ – 1953 , ולמעשה עד לראשית שנות ה -90 התבצעו באופן שוטף ללא חשש. ככל שגברה המודעות לניתוחים אסטטיים, עלתה כמות הניתוחים ובד בבד התגלו תופעות לוואי חדשות, אשר נבעו בין היתר, מן העליה ממספר המנותחות.
לאורך השנים שודרגו שיתלי הסיליקון על מנת להבטיח היקלטות טובה יותר שלהם, הצטלקות בריאה יותר ואסטטית של רקמות וכמובן על מנת למנוע דליפה. השתלים שהיו בשימוש בנקודת הזמן של תחילת הנתיוחים, היו ממעטפת סיליקון ומולאו בסלין ( מי מלח פיזיולגיים ), הנמצאים בשימוש רפואי לצרכים רבים ומגוונים, הן שימוש פנימי והן וחיצוני.
בהמשך שופה עמידות המעטפת הסיליקונית וחומר המילוי הוחלף בג'ל סיליקון.
כשהחלו להתעורר חשדות בנוגע לקשר בין מחלת הסרטן לנוכחות השתל, התערב ה - FDA )מנהל התרופות והמזון), האמריקאי באופן מידי ומנע לזמן מה את המשך ההשתלות לטובת המשך בירור הסוגיה.
אחד המחקרים המשמעותיים שנעשו לצורך בירור מעמיק של הנושא, התרחש בין השנים 1990 – 2006 בהולנד. המחקר איתר את כל חולות הלימפומה בשד, במטרה להבין את הקשר בין מצבה של המנתוחת באופן כללי והופעתה של המחלה. למחקר נרתמו גופים בעלי שם מכל רחבי אמסטרדם ורופאים מומחים בתחום ההמטולוגיה, מנהלי מחלקות פנימיות בבתי חולים בהולנד, ארגון הסרטן ההולנדי, וארגונים נוספים המתעסקים בתיעוד מידע רפואי וזאת על מנת לנסות ולקחת בחשבון את כל המשתנים הרלוונטים לצורך הסקת מסקנות אותנתיות שיובילו עד כמה שניתן לשורש האמת.
חלק מן הנתונים שנלקחו בחשבון במהלך המחקר היו כמובן גילן של המטופלות, מצבן הבריאותי, רקע רפואי, רקע סוציו – אקונומי, גזע,מקום הניתוח, הזמן שעבר מאז שבוצע ועוד.
המטרה של המחקר היתה לקבוע את הקשר בין שתלי שד להופעת סרטן מסוג ALCL.
בתחילה התבססו החוקרים על תיעוד רפואי ותשאול של המטופלות בדיעבד, אך משלב מוקדם מאד החלו החוקרים ללוות את המועמדות לניתוח ולתעד את מצבם טרם הניתוח ומפעם לפעם גם לאחריו, מה שנתן לחוקרים מידע מלא אודות המטופלות ויכולת לאסוף נתוני אמת בכל שלב. פרסום בגוגל של המחקרים הרלוונטים ניתן למצוא ביתר קלות למי שמתעניין.
כמובן שבריפוי סרטן טבעי ישנם סיכויים גבוהים מאד להצלחה!
ניתוחי שד נמצאים בשימוש החל מ – 1953 , ולמעשה עד לראשית שנות ה -90 התבצעו באופן שוטף ללא חשש. ככל שגברה המודעות לניתוחים אסטטיים, עלתה כמות הניתוחים ובד בבד התגלו תופעות לוואי חדשות, אשר נבעו בין היתר, מן העליה ממספר המנותחות.
לאורך השנים שודרגו שיתלי הסיליקון על מנת להבטיח היקלטות טובה יותר שלהם, הצטלקות בריאה יותר ואסטטית של רקמות וכמובן על מנת למנוע דליפה. השתלים שהיו בשימוש בנקודת הזמן של תחילת הנתיוחים, היו ממעטפת סיליקון ומולאו בסלין ( מי מלח פיזיולגיים ), הנמצאים בשימוש רפואי לצרכים רבים ומגוונים, הן שימוש פנימי והן וחיצוני.
בהמשך שופה עמידות המעטפת הסיליקונית וחומר המילוי הוחלף בג'ל סיליקון.
כשהחלו להתעורר חשדות בנוגע לקשר בין מחלת הסרטן לנוכחות השתל, התערב ה - FDA )מנהל התרופות והמזון), האמריקאי באופן מידי ומנע לזמן מה את המשך ההשתלות לטובת המשך בירור הסוגיה.
אחד המחקרים המשמעותיים שנעשו לצורך בירור מעמיק של הנושא, התרחש בין השנים 1990 – 2006 בהולנד. המחקר איתר את כל חולות הלימפומה בשד, במטרה להבין את הקשר בין מצבה של המנתוחת באופן כללי והופעתה של המחלה. למחקר נרתמו גופים בעלי שם מכל רחבי אמסטרדם ורופאים מומחים בתחום ההמטולוגיה, מנהלי מחלקות פנימיות בבתי חולים בהולנד, ארגון הסרטן ההולנדי, וארגונים נוספים המתעסקים בתיעוד מידע רפואי וזאת על מנת לנסות ולקחת בחשבון את כל המשתנים הרלוונטים לצורך הסקת מסקנות אותנתיות שיובילו עד כמה שניתן לשורש האמת.
חלק מן הנתונים שנלקחו בחשבון במהלך המחקר היו כמובן גילן של המטופלות, מצבן הבריאותי, רקע רפואי, רקע סוציו – אקונומי, גזע,מקום הניתוח, הזמן שעבר מאז שבוצע ועוד.
המטרה של המחקר היתה לקבוע את הקשר בין שתלי שד להופעת סרטן מסוג ALCL.
בתחילה התבססו החוקרים על תיעוד רפואי ותשאול של המטופלות בדיעבד, אך משלב מוקדם מאד החלו החוקרים ללוות את המועמדות לניתוח ולתעד את מצבם טרם הניתוח ומפעם לפעם גם לאחריו, מה שנתן לחוקרים מידע מלא אודות המטופלות ויכולת לאסוף נתוני אמת בכל שלב. פרסום בגוגל של המחקרים הרלוונטים ניתן למצוא ביתר קלות למי שמתעניין.
כמובן שבריפוי סרטן טבעי ישנם סיכויים גבוהים מאד להצלחה!
לחץ לכניסה לאתר migdalor.net לפרטים